צמח הפיגם (רוטה - Ruta graveolens, פיג'אן) - הצמח שמרחיק עין רעה ומרפא את הגוף והנפש
- ג'קלין כהן-לייבה
- 4 במאי
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: לפני 7 שעות
סבתי ואמי נהגו לקרא לפיגם פיג'אן בטוניסאית (דהיינו, יש בו שד (פי זה בתוכו, ג'אן זה שד).
רבים נוהגים לשים אותו בכניסה לבית נגד עין הרע ולגירוש השדים.
ידידי משה הנוהג להכין יחורים רבים ולחלק אותם, טוען שכל פעם שאחד מהשתילים שלו מת, סימן שזה הציל אדם כלשהוא, כמשפט הידוע: כפרה עליו...
מהו צמח הפיגם
הפיגם הוא צמח חזק מאוד מבחינת איכויות וסגולות.
גם הריח שלו חזק מאוד. או שאתה אוהב או שאתה לא. אני אישית מאוד אוהבת את הריח שלו.
שימו לב שהצמח פוטו-טוקסי ((Phototoxic / Photosensitizing Plant)
בעוד צמח הפגם (רוטה) נחשב לצמח בעל סגולות ריפוי חזקות והגנה אנרגטית, חשוב מאוד לדעת שהוא עלול לגרום לתגובה לא נעימה במגע עם השמש.
מה זה פוטוטוקסי?
פוטוטוקסיות היא תופעה שבה כימיקלים טבעיים בצמח – במיוחד שמנים אתרים – גורמים לעור להפוך רגיש לאור השמש לאחר מגע. כתוצאה מכך עלולות להופיע כוויות, פריחה, גירוי, או כתמים כהים בעור.
הנחיה חשובה:
אם נגעתם בעלים של הפגם או השתמשתם בו להכנה ביתית – הימנעו מחשיפה לשמש לפחות 24 שעות. עדיף להשתמש בו בשעות הערב או כשהעור מוגן לחלוטין.
ואם בכל זאת נכוותם ממנו מוזמנים לקרא את המאמר שכתבתי על החוטמית הזיפנית ואיך היא הצילה אותי במקרה כזה. כאן
סגולות רפואיות של צמח הפיגם: גוף, נפש והגנה אנרגטית:
צמח המטפל בתולעי מיעיים (דרך אגב, כל הצמחים הקוטלים תולעי מיעיים אסורים לנשים בהריון!).
הפיגם אסור גם לילדים!
הפיגם מזרים את הדם. מניע.
טחור למשל זה ווריד שהדם לא זורם בו טוב. והפיגם עוזר לנושא טחורים.
עליו מחולקים ל-5 ומזכירים מעין כף יד פתוחה, מעין חמסה. מכאן החיבור לסגולה שלו להרחיק עין רעה.
זהו חיבור מקסים בין הצורה הבוטנית לסמליות המסורתית – והרבה כותבים ומטפלים מסורתיים מזכירים את זה.
העלים של הפhגם (רוטה) אכן מזכירים בצורתם כף יד פתוחה, כשהם מחולקים למעין חמישה חלקים קטנים – כמו אצבעות. זו צורה שאנשים רבים מזהים בתת-מודע עם "החמסה" – סמל ידוע להגנה מפני עין הרע בתרבויות שונות, במיוחד במזרח התיכון ובצפון אפריקה.
החיבור בין צורת העלים למנהג המסורתי של "הושטת כף יד" כנגד עין הרע הופך את הצמח לעוד יותר טעון ומשמעותי, במיוחד כשמדובר בשימוש עממי או רוחני.
אפשר לומר שהטבע בעצמו "עיצב" את הצמח כך שיישא בתוכו את ההגנה הזו – גם בצורתו וגם בסגולותיו.
שימושים מסורתיים בצמח הפיגם:
צמח הפִּיגַם (Ruta graveolens), אחד מצמחי המרפא העתיקים והמסתוריים ביותר, שימש לאורך ההיסטוריה במגוון תרבויות לריפוי, לטיהור ולהגנה. הנה סקירה של השימושים המסורתיים העיקריים:
שימושים מסורתיים בפיגם:
1. הגנה מעין הרע ומכוחות שליליים:
- הפיגם נחשב לצמח קמע להגנה רוחנית – תלו אותו על דלתות ובכניסות לבתים.
- באמונות רבות, היה נהוג לשאת ענף קטן ממנו להגנה אישית מעין הרע.
- ברפואה העממית הספרדית והמרוקאית, עשו ממנו חליטות להיטהרות רוחנית.
משתמשים בו גם בברית מילה,
2. סגולות רפואיות של צמח הרוטה/פיגם:
- שימש להקלה על בעיות עיכול, גזים ונפיחות.
- נחשב לצמח מזרז מחזור חודשי – לנשים שסבלו מהפסקת וסת או וסת לא סדירה.
- ברפואה עממית השתמשו בו להפחתת כאבים ראומטיים, טחורים, וכאבי ראש.
- נחשב אנטיספסי (מחטא) – חליטות ממנו שימשו לניקוי פצעים.
צמח המטפל בתולעי מיעיים (דרך אגב, כל הצמחים הקוטלים תולעי מיעיים אסורים לנשים בהריון!).
הפיגם אסור גם לילדים! הקשר בין טיפול בתולעי מיעיים לבין גירוש שדים: הוא מגרש פולשים לא רצויים לגוף.
הפיגם מזרים את הדם. מניע. משפר זרימת דם.
הוא מזרים דם לרחם!
טחור למשל זה ווריד שהדם לא זורם בו טוב. והפיגם עוזר לנושא טחורים.
באזור שאין זרימת דם, שם יש פחות חיים ושם מתיישבים הטפילים.
הפיגם נוגד טפילים!
הפיגם מטהר כמו המרווה.
פיגם בנטילה פנימית, דהיינו תה שמכינים מפיגם, מתאים למישהו במרה שחורה ומאנייה. הפיגם מגרש שדים של המחשבות שלנו שמדכאות אותנו.
פיגם בנטילה פנימית אסור מעל לשבועיים ברצף וכן במינונים נמוכים (2-3 עלים לכוס).
הפיגם מעמיס על הכליות ובמינוני יתר פוגע בכליות/
הכנת תשרית פיגם:
קצצו ענפי פיגם לחתיכות עם מספריים(ממליצה לעבוד עם כפפות כלשהן).
דחסו לצנצנת ומלאו הצנצנת בשמן זית.
הניחו בחלון מואר או מקום חמים אחר, ובדקו הצנצנת מידי פעם שכל הפיגם מכוסה בשמן.
אחרי שבועיים השמן מוכן.
השמן מעולה לטיפול בכאבי אוזניים.
שילוב של תשרית פיגם ותשרית פרחי בוצין נחשבת מעולה ביותר לטיפול בכאבי אוזניים.
כנסו כאן לכיצד מכינים תשרית פרחי בוצין.
שימוש בתשרית פיגם טיפול בכאבי אוזניים:
בעת הצורך, טפטפו מהתשרית 2 טיפות לאוזן כאשר אתם שוכבים כך שהטיפול לא יזלגו מחוץ לאוזן.
היעזרו לאחר מספר דקות בצמר גפן שתכניסו לאוזן.
שימושים ברוטה/פיגם במטבח:
תיבול זיתים ירוקים
תיבול צלפים לכבישה.
הקשר בין הפיגם לפרפר זנב הסנונית:
לזנב סנונית נאה (Papilio machaon), יש קשר מיוחד לצמח פיגם מצוי – וזה קשר שמרתק גם מבחינה אקולוגית וגם מבחינת פולקלור מסורתי:
הקשר בין זנב סנונית לפיגם:
1. פיגם כצמח פונדקאי לזחלים
זחלי זנב סנונית אוהבים להטיל את הביצים שלהם על צמחי פיגם, ולעיתים גם על שומר או פטרוזיליה. הפיגם משמש להם מזון עיקרי בשלבי ההתפתחות. הוא מכיל חומרים ארומטיים ורעילים שמסייעים לזחלים להרתיע טורפים – כלומר, הם אוכלים פיגם כדי להפוך עצמם לרעילים יותר.
2. פיגם – "מגרש מזיקים", זנב סנונית – "המבקר הקבוע"
במסורת העממית הפיגם נחשב לצמח שמרחיק מזיקים, כולל שדים ועין הרע. ויש פה אירוניה טבעית – כי הוא "מרחיק", אבל דווקא מושך אליו את אחד הפרפרים המרשימים ביותר – זנב סנונית.
3. סימביוזה עדינה
למרות שפיגם הוא פוטוטוקסי ועלול לגרום לגירוי בעור (במגע עם שמש), הטבע מצא דרך לאזן – הצמח מגן על עצמו עם הריח והחומרים שבו, אבל גם תומך במעגל החיים של פרפר יפהפה.
רוצים להכיר מקרוב את צמחי-המרפא בשדות וביערות? מוזמנים להצטרף לסיורי הליקוט שלי.
כאן קישור ללו"ז סיורי הליקוט:
Comments